עשר שניות זה לא נתון ממחקר. זה כלל אצבע. בזמן הזה מישהו שלא מכיר אתכם מחליט אם להישאר או לחזור לאינסטגרם.
והוא לא קורא. הוא סורק. מהטלפון, בין שתי הודעות, בחצי קשב.
שלוש השאלות שהוא מחפש להן תשובה
- האם הגעתי למקום הנכון? כותרת אחת שאומרת מה אתם עושים ולמי. לא “מגשימים חלומות”.
- האם אפשר לסמוך עליכם? עבודות אמיתיות, לקוחות אמיתיים, פנים אמיתיות.
- מה עושים עכשיו? פעולה אחת, ברורה, שתמיד קרובה לאצבע.
מה נשאר בחוץ
סליידר עם חמישה מסרים שרק הראשון מהם נקרא. “אודות” שמתחיל בשנת ההקמה. תפריט עם ארבעה עשר פריטים, שכל אחד מהם היה חשוב למישהו בישיבה. ובמיוחד אנימציה שמעכבת את התוכן.
כן, אני אוהב אתרים שזזים. תיכנסו לאתר הזה ותראו. אבל תנועה צריכה להפנות את העין למקום הנכון, לא להפריע לה להגיע לשם.
בדיקה שלוקחת דקה
פתחו את האתר בטלפון ותנו אותו למישהו שלא מכיר את העסק. קחו אותו בחזרה אחרי עשר שניות ושאלו מה אתם עושים, למי, ומה הוא אמור לעשות עכשיו.
אם הוא עונה נכון, האתר עובד. אם הוא אומר “נראה מגניב”, יש לכם פוסטר. פוסטר יפה, אבל פוסטר.
